ד"ר אלונה אפשטיין, מלחינה ותיאורטיקנית. יצירותיה בוצעו בארץ ובעולם, לרבות פסטיבלים בין־לאומיים בגרמניה, ארצות הברית, טייוואן, יפן, סין והפיליפינים. זוכת שני פרסי אקו"ם, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים וכמה פרסים בין־לאומיים. בד בבד עם פעילותה כמלחינה עוסקת במחקר של שיטות הוראת קומפוזיציה בפרספקטיבה היסטורית ובמאה ה-20.
ד"ר דן דויטש, מרצה למוזיקולוגיה בחוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים במוזיקה של מלחינים יהודים במרחב הדובר גרמנית במאה ה־19, בהתמקדות ביחסי הגומלין בין מבנים מוזיקליים למציאות חברתית־פוליטית. היה עמית מחקר באקדמיית פולונסקי במכון ון־ליר ועמית הוראה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית. השלים את לימודי הדוקטורט במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת טורונטו ובמרכז ללימודי יהדות על שם אן טננבאום. השלים לימודי תואר שני בקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בירושלים. בעבודתו הנוכחית חוקר כיצד היצירות המוזיקליות וטכניקות ההלחנה של מלחינים מרקע יהודי משקפות רשת מורכבת של תפיסות אימפריאליות, רב־לאומיות ודתיות בסוף ימיה של האימפריה האוסטרו־ הונגרית. פרסם בבמות אקדמיות שונות, לרבות כתבי העת Music & Letters ו- Nineteenth‑Century Music Review ומציג בכנסים בארץ ובחו"ל.
ד"ר שושנה זאבי, עוסקת בתודעת הזמן כמעט בכל מחקריה - הן בספרות והן במוזיקה. המחקר הראשון שלה דן ביצירה זיכרון דברים מאת יעקב שבתאי. מחקר זה מראה כיצד מאירה תודעת הזמן הרב־שכבתית את אופיו המטפיזי של הזיכרון, הן האישי והן הקולקטיבי. העיון בתודעת הזמן בזיכרון הארץ ישראלי נדון בשלוש יצירות נוספות: (1) היכל הכלים השבורים מאת דוד שחר - יצירה מונומנטלית זו נוגעת בדפוסי זמן חיצוניים, כלומר בפריסה של אירועים היסטוריים המתרחשים מבעד לעולמה של משפחה אחת ובהתבוננות בזרימת הזמן הפנימית המתרחשת בתודעת הגיבורים במחזור ספרים זה של שחר; (2) מקדמות מאת ס. יזהר - שבה נדונה התפוררות הזמן האידיאלי בחברה הישראלית בתחילת המאה ה־20 (3) היורשים, מחזור שירים או פואמה מאת יוסף שרון - שבה הוא מנכיח את תודעת הזמן מבעד להיבטים הרב־קוליים המושמעים מפי הדמויות המגוונות של משפחה אחת.
מחקרה של זאבי על תפיסת הזמן ביצירות המוזיקליות בוחן את השפעתה של תיאוריית הזמן של אנרי ברגסון על שלוש אופרות שהלחין יוסף טל: מצדה 907 , אשמדאי, יוסף, שבהן טל מראה את ההשלכות הנוראות של השתלטות שליטים תאבי כוח על בני אדם, עריצות שמקפיאה את זרימת הזמן הדינמי והופכת את החברה לכנועה וחסרת יוזמה. יוסף טל יצר טכניקות הלחנה חדשניות שבאמצעותן התווה את היחסים בין העולם הדינמי של היחיד לבין הזמן הסטטי וההרסני של חברה חסרת מעוף.
מתיתיה (מתי) ליפשיץ, בוגר תואר ראשון בתורת המוזיקה ובחינוך מוזיקלי, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. כיום עורך ומגיש בתחנת הרדיו "כאן קול המוזיקה" של תאגיד השידור הישראלי, מלמד מוזיקה, מנגן ויוצר. כמו כן בעל עמוד X (לשעבר טוויטר) שבו הוא כותב על נושאים שונים במוזיקה.
ד"ר יוחנן קנדלר, יליד 1983 בירושלים, שם למד כינור אצל אלברט יופה וקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה אצל פרופ' מרק קופיטמן. בעל תואר דוקטור בקומפוזיציה ותיאוריה מאוניברסיטת ברנדייס שעל יד בוסטון בהדרכתם של מרטין בויקן, דייוויד רקווסקי, אריק צ'סלאו ואריק צ'ייף. בין השאר למד גם אצל המלחין האיטלקי אציו קורגי באקדמיה קיג'יאנה שבסיינה ואצל המלחין האמריקאי ג'ורג' צונטאקיס בפסטיבל אספן בקולורדו. את יצירותיו מבצעים נגנים ואנסמבלים מובילים בבארץ, בארצות הברית, ביפן וברחבי אירופה, ביניהם ICE, Lydian Quartet, רביעית אריאל, ירון קולברג, הפרויקט הקאמרי הישראלי, אנסמבל מיתר, תזמורת קרייסטצ'רץ' בניו זילנד ואנסמבל אלזה. מלבד הלחנה ומחקר קנדלר מופיע בתור כנר ונוהג בעקר לנגן מוזיקה של מלחינים חיים כחלק מאנסמבל או סולו. השתתף בבכורות של עשרות יצירות. מאז 2014 יוחנן מתגורר באזור טוקיו ביפן, והשתתף בתור נגן ומלחין בפסטיבל הבין־לאומי Takefu שבמערב יפן. מרצה באוניברסיטת Kanto‑Gakuin ביוקוהמה, באוניברסיטת סופיה ובקולג' למוזיקה Toho Gakuen בטוקיו.
פרופ' אלון שב, מוזיקולוג, מלחין ונגן חליליות. פרופסור במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר־אילן. בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בקומפוזיציה ובחליליות. כתב את עבודת הדוקטורט שלו על טכניקת ההלחנה של פרסל בטריניטי קולג' דבלין. חבר מועצת המערכת של Purcell Society הבריטית. בין הנושאים המרכזיים במחקרו: מוזיקה במאה ה־17, ביצוע מיודע היסטורית, מוזיקה בפלשתינה־א"י בתקופת המנדט. בשנים האחרונות השתתף בכמה פרויקטים של עריכה ביקורתית ושל שחזור והשלמת יצירות.
